מזמור לתודה שחור עם עיטורים מזהב

במדרש (ויקרא רבה צו פרשה ט') נאמר כי לעתיד לבוא כל התפילות בטלות חוץ ממזמור לתודה.

וכך נפסק להלכה: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה" (שו"ע או"ח סימן נ"א ח.).

ומדוע דווקא מזמור לתודה? מסביר האבודרהם, "כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צורכי עולם, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים, ואין להם אלא שבח והודאה לשם יתברך" (תיקון התפלות וענייניהם).

את מזמור לתודה מייחסים למשה רבנו:

"רבי תנחומא בשם ריש לקיש: בשעה שאמר לו הקב"ה למשה והתודה עליו וגו', התחיל ואמר מזמור לתודה וכו' (ירוש' שבועות פ"א ח').

וכך כתב רש"י ז"ל: "מזמור לתודה תקנו משה רבנו, דהוא ממזמורים הנאמרים על ידו, דכל המזמורים שבספר תהילים הכתובים אחר תפילה למשה איש האלוהים ולא נזכר בהם שדוד אמרם, תדע דמשה אמרם..." (סדור רש"י סי' תי"ז).

אולם בספר הרוקח נכתב: "מזמור לתודה, זה המזמור יסד דוד על תודות כשהיה מביא, לפי שהיה הולך במקום סכנה וביערות והיה מביא תודות על זה, ומודה לקב"ה על רוב ניסיו".

פרק ק' הינו סגולה נפלאה ללידה קלה. מומלץ ליולדת לאומרו בשעת צירי הלידה, בשמחה ובכוונה עצומה – להודות להשם על נפלאותיו וניסיו עמנו בכל יום ויום.

"חז"ל תקנו לומר בכל יום מזמור ק' שהוא מזמור לתודה, והכוונה שצריך האדם להודות בכל יום ויום ולהביא קרבן תודה, כי אין בעל הנס מכיר בניסיו שעושה לו הקב"ה.

ובאמירת מזמור זה תהיה כוונתו בליבו כאילו מביא תודה, כמו שהיה מנהג הקדמונים ז"ל שבכל עניין ומאורע שאירע להם היו נותנים שבח והודיה והכירו מיד שהוא השגחת הבורא יתברך, והיה קשור תמיד בליבם לבלתי לשכוח השגחת הקב"ה".